אודות נת"ע
אודות נת"ע
נת"ע, ובשמה המלא נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ, היא החברה האחראית על תכנונה ועל הקמתה של מערכת הסעת ההמונים של מטרופולין תל אביב. החברה מובילה את הקמתו של הקו האדום – קו הרכבת הקלה הראשון במטרופולין, שעתיד להתחיל בפעילות מסחרית בשנת 2023, ושני קווי רכבת קלה נוספים - הקו הירוק והקו הסגול. במקביל, החברה מובילה את התכנון וההקמה של פרויקט המטרו של המטרופולין – רשת של שלושה קווי רכבת תחתית. אלה המיזמים התחבורתיים הגדולים והמורכבים ביותר בתולדות מדינת ישראל. כל קו לחוד, והמיזמים כולם ביחד עתידים לשנות לטובה את חיי היומיום של כלל התושבות והתושבים של המטרופולין, לשפר את איכות הסביבה וכן לפרוש תשתית חדשה של צמיחה עבור הכלכלה הישראלית.
נת"ע הוקמה על ידי ממשלת ישראל והחלה לפעול בשנת 1997, על מנת ליצור פתרונות הולמים לקשיי התחבורה של המטרופולין המרכזית של ישראל. לאחר כחצי יובל של פעילות, ניתן לקבוע כי פעילותה של נת"ע מובילה מהפך תרבותי-לאומי בתחום התחבורה, באמצעות הקמת מערכת התחבורה הציבורית העיקרית של גוש דן, פרויקט התחבורה הגדול והמורכב ביותר שבוצע אי פעם בישראל.
בחברה מועסקים כ-320 עובדים. לחברה מועצת מנהלים (דירקטוריון) ובו נציגי ציבור. החל משנת 2022, יושבת ראש הדירקטוריון היא הגברת מיה ליקוורניק. מנכ"ל החברה הוא מר חיים גליק, שנכנס לתפקידו בשנת 2019.
אבני דרך בהתפתחות נת"ע
דרך ארוכה עברה נת"ע מאז הוקמה, במחצית שנות ה-90 של המאה הקודמת, ועד היום. השורות הבאות מציגות את התפתחותה של החברה ואת צמיחתה, מגוף שעיקר ייעודו ייצוג של הממשלה ופיקוח על תהליכי בנייתה של הרכבת הקלה – לגוף הביצוע שמוביל את בנייתה של כלל מערכת הרכבת הקלה, ואף עתיד להוביל את בניית מערכת המטרו (הרכבת התחתית) של מטרופולין תל אביב. הנה כמה אבני דרך משמעותיות בחייה של נת"ע, מאז הוחלט על הקמתה:
1996: ממשלת ישראל מחליטה על הקמת נת"ע. המטרה: ביצוע סקר היתכנות להקמת מערכת להסעת המונים במטרופולין המרכזית של ישראל.
1997: נת"ע מוקמת.
1998: תכנית המתאר הארצית למסילות ברזל מאושרת, אך התקציב לביצועה אינו מאושר, ולבסוף מאושר באופן חלקי בלבד (2 מיליארד דולר במקום 7 מיליארד).
1999: צוות בדיקה כלכלית בראשות פרופ' ראובן גרונאו בוחן את המצב ומוצא כי קיימת כדאיות כלכלית בהקמת הרכבת הקלה. מתפרסם המכרז לתכנון שני הקווים הראשונים של הרכבת הקלה. תפקיד נת"ע מוגדר מחדש, והוא כעת רחב יותר: ייצוג הממשלה מול החברות במכרזים, הוצאה לפועל של המכרזים והבטחת קיום ההסכם מצד הממשלה, כלומר, מסירת תוואי המסילות כשהוא פנוי מתשתיות.
2003: מתפרסם מכרז להקמת הקו האדום. במכרז זוכה קבוצת MTS.
2010: בעקבות קשיי מימון של קבוצת MTS, עומד הפרויקט כולו בסכנה; בתום שנה של בחינת החלופות, מחליטה הממשלה לבטל את זכייתה של MTS, ולהטיל על נת"ע את הקמת מערכת הרכבת הקלה.
הממשלה מאשרת תוכנית מתאר ארצית חדשה לתחבורה, ובה כלולים 7 קווים: אדום, ירוק, סגול, ורוד, צהוב, תכלת וחום; הראשונים שיוקמו הם הקו אדום, הקו הירוק והקו הסגול.
2011: מתחילות העבודות המקדימות לקו האדום, עם חפירת פירי השילוח של מנהרות הקו במתחמים הרצל בתל אביב, גלי גיל בגבול רמת גן ותל אביב, ומתחם הדיפו בפתח תקווה.
2015: באוגוסט מתחילות עבודות הקו האדום באופן רשמי עם הקרסת גשר מעריב. הפרוייקט הופך לחלק משגרת היום של תושבי המטרופולין: צירי תנועה מרכזיים נסגרים ועבודות החפירה להקמת עשר התחנות התת קרקעיות מתחילות.
בהמשך השנה, מורה שר התחבורה על תחילת העבודות להקמת הקו הירוק והקו הסגול.
2017: בפברואר מסתיימת בנייתן של שמונה מכונות הכרייה (TBM), ומתחילה כריית המנהרות. כל מנהרה נחפרת במקביל מכמה כיוונים. שלב זה של העבודה נמשך כשנתיים וחצי.
קבוצת תבל זוכה במכרז ההפעלה של הקו האדום
2018: הממשלה מטילה על נת"ע את תכנון קווי המטרו בעלות חצי מיליארד ₪. עלות הביצוע של הפרוייקט מוערכת בכ-150 מיליארד ש"ח. בנוסף מתחילות עבודות התשתית של הקו הירוק והקו הסגול.
2019: חיים גליק מתמנה לתפקיד המנכ"ל, ומוביל את הרחבת הפעילות של נת"ע לקווים נוספים במערך הרכבת הקלה, יחד עם ההכנות לקראת השלמת הקו האדום ותחילת הפעלתו המסחרית. הקרונות ומערכות הניוד של הקו האדום מגיעים לישראל.
2021: מתחילות נסיעות המבחן, לקראת השקת הקו האדום.