פיתוח בר קיימא | נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים | NTA
דף הבית » פיתוח בר קיימא

פיתוח בר קיימא

פיתוח בר קיימא

  

תוכן עניינים

1)             התחבורה בגוש דן – יוצרים את העתיד

2)             אסטרטגיה לפיתוח בר-קיימא בנת"ע

3)             עקרונות מדיניות ליישום האסטרטגיה לפיתוח בר-קיימא

4)             מבט מהשטח

5)             מחויבות להקטנת טביעת הרגל הפחמנית

6)             אינדקס מונחים

 

 

התחבורה בגוש דן – יוצרים את העתיד

מטרופולין תל אביב, המשתרע מנתניה בצפון ועד אשדוד בדרום, מקיף 31 ערים, 22 מועצות מקומיות ו-12 מועצות אזוריות. במטרופולין מתגוררים כ-3,350,000 תושבים (44% מאוכלוסיית מדינת ישראל) ומועסקים בו כ-47% מכלל המועסקים בישראל (כמיליון איש).

עורקי התחבורה של "לב המדינה" הולכים ונסתמים בשנים האחרונות, ובכך גורמים לאובדן שעות עבודה ניכר ולבזבוז זמן בשווי מיליוני שקלים מדי שנה. הנזק מתבטא גם בזיהום אוויר, בתאונות דרכים ובפגיעה כללית באיכות החיים של תושבי המטרופולין הצפוף בישראל.

מטרופולין תל אביב - התמונה הגדולה: בשנת 2030 צפוי מטרופולין תל אביב לאכלס 3.96 מיליון בני אדם ו-1.77 מיליון מקומות עבודה.

צפויה תוספת אוכלוסייה של מיליון נפש ותוספת תעסוקה של 523,000 מקומות עבודה.

מטרופולין תל אביב יכיל 41% מאוכלוסיית המדינה ו-49% ממספר מקומות העבודה.

 

חברת נת"ע הוקמה על מנת לספק מענה למצוקת העומס בנתיבי התחבורה. החברה  עוסקת בתכנון והקמה של נתיבי רכבת קלה ואוטובוסים רבי-קיבולת בצירי התחבורה העיקריים של המטרופולין. רכבת קלה הינה כלי תחבורה עירוני המונע באמצעות חשמל ולה מסלול תנועה ייחודי שאינו מושפע מעומס, פקקים או כבישים חסומים. הקיבולת של רכבת קלה באורך 70 מטרים (שני קרונות) עומדת על כ-500 נוסעים, ומכאן תרומתה המשמעותית לתחבורה ולאיכות החיים במטרופולין תל אביב.

 

יתרונותיה של הרכבת הקלה רבים:

הקלה על עומסי התנועה בעורקי התחבורה המרכזיים, בעיקר בשעות השיא

קיצור דרכי הגישה למרכזי העסקים ובכך יצירת חיסכון של מיליוני שעות עבודה

הרחבת הנגישות לקהל גדול, כולל משתמשים בעגלות ילדים, קשישים ובעלי צרכים מיוחדים

הפחתה משמעותית בזיהום האוויר מתחבורה

       

המטרה: תחבורה בת-קיימא

בעידן המודרני, בו למרכזים עירוניים חשיבות גוברת, צמיחה בת-קיימא מחייבת תחבורה עירונית יעילה, המבוססת על תשתיות ושירות איכותי של תחבורה ציבורית. המשך התלות הנוכחית בתחבורה פרטית ממונעת תגביר את עומסי התנועה בתוך הערים וסביבן, תגדיל את זיהום האוויר ואת צריכת האנרגיה המיותרת ותפגע בחוסן ובכלכלה, הן ברמת הפרט והן ברמה הלאומית.

בזכות מערך הקווים החדש שמתוכנן על ידי נת"ע ושילובו עם התשתיות הנרחבות המתוכננות עבור רוכבי אופניים והולכי רגל - יגדל נתח התחבורה הציבורית בגוש דן בכ-40% בשנת 2040 לעומת היקפו כיום (מ-20% מסך הנסיעות בשעות השיא בבוקר ל-28%). נוסף על כך, יתקצרו שעות המנוע של רכב פרטי בכ-12% והזמן שאנו מבלים בדרכים יקטן בכ-9% )מ-4,350,000 שעות נסיעה כוללת ביום לכ-4,000,000). בזכות השימוש ברכבת הקלה צפוי לרדת זמן הנסיעה הממוצע במטרופולין תל אביב מ–35 דקות ביום  לכ-28 דקות (ירידה של כ-8%). כמו כן, בזכות השימוש ברכבת הקלה, צפויה הנסועה היומית הכוללת לכלי רכב פרטיים לרדת ב-4.2 מיליון ק"מ (מ- 82,500,000 ק"מ ל-78,300,000 ק"מ בשנת 2040). נוסף על כל אלה, מספר תאונות הדרכים הקטלניות יפחת ואיכות האוויר תשתפר באופן ניכר.

אסטרטגיה לפיתוח בר-קיימא בנ.ת.ע

חברת נת"ע מופקדת מטעם מדינת ישראל על פרויקט הקמת מערכת תחבורה עתירת נוסעים במטרופולין תל אביב. המערכת כוללת שמונה קווים באורך כולל של למעלה מ-200 ק"מ, מנתניה בצפון ועד רחובות בדרום. הקמת המערך טומנת בחובה תרומה סביבתית משמעותית למטרופולין ולתושביו, עקב הצמצום הצפוי בשימוש ברכב פרטי והחלפת אוטובוסים רועשים ומזהמים במערכות מתקדמות, כולל רכבת קלה המונעת באמצעות חשמל ואוטובוסים רבי-קיבולת בעלי מערכות הנעה מתקדמות. מערכות אלו צפויות לשנות את הרגלי הנסיעה ויאפשרו פיתוח אורבני בר-קיימא בהתאם ליעדי התכנון של נת"ע.

הפעילות הנרחבת של החברה והממשק עם כלל המשק הישראלי מקנה לנת"ע השפעה ניכרת כגורם מוביל שינוי בקנה מידה לאומי ומחייבת התנהלות אחראית, תוך ניהול סיכונים סביבתיים וחברתיים.

חברת נת"ע מחויבת ליישום האסטרטגיה לצמיחה בת-קיימא במטרופולין תל אביב, המבוססת על תכנון קפדני, הקמת תשתית תחבורתית מודרנית, שימוש בטכנולוגיות מיטביות ותפיסה מערכתית לפיתוח בר-קיימא, על-פי הדגשים הבאים:       
 

1. שינוי וחדשנות:

שיפור התחבורה ואיכות החיים במטרופולין תל אביב דורשים שינויים מרחיקי לכת במרחב העירוני. על כן, עידוד תהליכי שינוי וחדשנות בפיתוח תחבורה בת-קיימא הם חלק יומיומי מעבודתנו. מתוך מבט לעתיד, בוחנת ואומדת נת"ע את צרכי האוכלוסייה ומתכננת פתרונות חלוציים השואבים השראה מיוזמות מובילות בעולם וממיטב הטכנולוגיות העדכניות.

2. מומחיות ומקצוענות:

הנהלת נת"ע ועובדיה פועלים מתוך גישה מקצועית לצמיחה בת-קיימא, המבוססת על ידע וניסיון שנצבר בתחום ברחבי העולם: שימוש במערכות מידע מתקדמות, אימוץ והטמעה של פעילויות מוכחות ומבוססות להגברת הקיימות וראייה מערכתית הכוללת את כלל רבדי הפעילות של החברה בהווה ובעתיד. נת"ע מייחסת חשיבות רבה לכל הקשור לחתירה למקצוענות וקידום הידע המקצועי בקרב עובדיה, ופועלת להכשרתם המתמשכת בתחומים הרלוונטיים.

3. אחריות, שיתוף ושקיפות:  

נת"ע פועלת ליצירת מרחב עירוני בריא, שוויוני ובר-קיימא ולשיפור איכות החיים של כל תושבי מטרופולין תל אביב. פעילות זו מבוססת על פתיחות לכלל צורכי האוכלוסייה באמינות, בהגינות ובשקיפות בקשר עם הקהילות שבהן אנו פועלים במהלך כל שלבי הפעילות במרחב העירוני - החל משלב התכנון דרך שלב ההקמה וכלה בשלב התפעול של הרכבת הקלה. אנו מעודדים ומטפחים מערכות יחסים עם ארגונים אזרחיים וקהילות מקומיות על מנת שעמדותיהם וצרכיהם יובנו, ייבחנו וייכללו כחלק מתהליך קבלת ההחלטות בחברה.

4. יצירת ערך משותף:           

מערך התחבורה החדשני צפוי להניב תועלות חיצוניות משמעותיות לכלל תושבי ובאי המטרופולין: חסכון בשעות העבודה בזכות קיצור זמני הכניסה למטרופולין, מימוש הזדמנויות עסקיות לאורך התוואי, שדרוג המרקם האורבני והמרחב הציבורי, עליית ערך הנדל"ן בסמוך לתוואי ולתחנות הרכבת הקלה וחידוש פני הרחובות ושיקום הנוף העירוני. ניהול הפרויקט והובלתו יבוצעו מתוך גישה של אחריות תקציבית ויעילות כלכלית, ומתוך ראייה רחבה של כלל ההשפעות הכלכליות הצפויות.

 

עקרונות מדיניות ליישום האסטרטגיה לפיתוח בר-קיימא

1. נת"ע תשלב שיקולים סביבתיים בכל תחומי פעילות החברה ובתהליכי קבלת ההחלטות.

2. בכל שלבי התכנון, הביצוע והתפעול נת"ע תפעל להפחתה מתמשכת של ההשפעות הסביבתיות, בהתחשב בעקרונות הפיתוח המקיים.     

3. נת"ע תפעל לשיפור מתמיד בניהול הסביבתי של החברה.       

4. תכניות ההקמה והפיתוח יכללו ניתוח של השפעות סביבתיות והנחיות סביבתיות לאופן הביצוע, תוך מתן העדפה להמשך אורח חיים תקין של תושבי האזור בשלב הביצוע.       

5. תכניות הפיתוח והנוף יעודדו יצירה של רחובות ירוקים, שמירה על "ריאות ירוקות" ושדרוג הנוף האורבני וחזית הרחובות.   

6. מבלי לגרוע מהחבות הישירה של הספקים וקבלני הביצוע והתפעול לעמוד בדרישות הדין בכל הנוגע לניהול הסביבתי, החברה תפעל כך שמכרזיה יכללו דרישות לעמידת הספקים וקבלני הביצוע בדרישות סביבתיות ובמדיניות פיתוח בר-קיימא של נת"ע.     

7. נת"ע תפעל ליצירת דיאלוג מתמשך ושיתופי פעולה בנושאים סביבתיים וחברתיים, הקשורים לעבודות הפיתוח של החברה, עם מכלול בעלי העניין ובכללם ארגוני סביבה וחברה, נציגי הקהילה, בעלי עסקים ורשויות מקומיות. החברה תפעל בשקיפות, במקצועיות ובהגינות כלפי הציבור ובעלי העניין האחרים.        

8. נת"ע תפתח מערכת של מדדים ויעדים סביבתיים, שינחו את החברה בטווח הארוך ויכללו, בין היתר, מדידת השפעות כגון: פליטת גזי חממה, זיהום אוויר, רעש, יעילות השימוש באנרגיה וטיפול בפסולת. 

9. נת"ע תפעל להטמעת ערכי הקיימות בתרבות הארגונית ובניהול המשרדים, ולהגברת המודעות הסביבתית של עובדי החברה. 

10. נת"ע תביא ליצירת תועלות וערכים חיצוניים אשר צפויים לציבור הרחב במטרופולין תל אביב ובמדינה כולה, כתוצאה מהקמת פרויקט הרכבת הקלה, כגון: צמצום רמות זיהום האוויר במטרופולין, קיצור זמני הנסיעה ומתן אלטרנטיבה זמינה ואטרקטיבית של תחבורה עתירת נוסעים.

11. נת"ע פועלת באחריות תקציבית, תוך קיום בקרה על הוצאות והשקעות החברה ושימוש במודלים כלכליים לניתוח הביקושים וההוצאות הצפויות.

12. נת"ע תפעל לקיום מערכת יחסי עבודה ארגונית המעצימה ומפתחת את יכולות עובדיה, כך שיעמדו בחזית הידע והמקצועיות, כל זאת תוך דאגה לרווחתם הכוללת ולשמירה על יחסי עבודה מיטביים.

מבט מהשטח

בנייה ירוקה של מרכז התחזוקה והתפעול של הרכבת הקלה (ה"דיפו")

פרויקט הרכבת הקלה של ישראל מעניק לציבור במרכז הארץ פתרון תחבורתי מתקדם. מערכת הסעת ההמונים תהווה מנוע לצמיחה כלכלית, חברתית ואורבנית, תוך שמירה קפדנית על איכות החיים והסביבה. מאחר שהרכבת הקלה הינה פרויקט סביבתי במהותו, ראינו לנכון לתכנן גם את מרכז התחזוקה והתפעול של הרכבת (ה"דיפו") בהתאם לשיקולים מחמירים של פיתוח בר-קיימא.

הדיפו, שיוקם בחלק הצפוני של פתח תקווה, מיועד להעניק לרכבת הקלה שירות יעיל ופונקציונלי תוך מתן דגש רב על בטיחות העובדים והמבקרים. תחנת התחזוקה של הרכבת תהווה נקודת "רענון" של קרונות הרכבת, כאשר הרכבות שיחלפו בשער הכניסה של המתחם, ינווטו אל העמדה המתאימה - תוך הקפדה על יעילות וחסכון באנרגיה.

מבנה ירוק: הדיפו יוקם כאמור על-פי עקרונות של פיתוח בר-קיימא, יעילות כלכלית ועמידה ביעדים סביבתיים. במרכז מתוכננים מבנים "ירוקים", העומדים בתקן הבינלאומי LEED (Leadership in Energy and Environmental Design). מבנה השליטה והבקרה של הדיפו מתוכנן כך שבמרכזו חלל שיאפשר כניסת אור טבעי, אשר יפחית במשך שעות היום את הצורך בשימוש בחשמל. חלונות הבניין ינצלו את תאורת השמש וגגות הסדנאות יאפשרו כניסת אור ואוורור-  כל זאת לצורך צמצום השימוש בחשמל למיזוג אוויר ולתאורה.

מזעור השפעות סביבתיות: במהלך תכנון המרכז נבחנו ההשפעות הסביבתיות השונות, תוך מאמץ למזעורן הן במהלך ההקמה והן בעת תפעולו השוטף של המרכז. תכנון זה מונע מראש את ההפרעה לסביבה על-ידי תאורת לילה חזקה.

בשלבי ההקמה והתפעול אף יישמרו מפלסי רעש נמוכים מהקריטריונים המקובלים, כך שעבודות ההקמה והתפעול השוטף לא צפויים ליצור מפגעי רעש  באזורי המגורים הקרובים.

מיחזור מים: השימוש במים במרכז מתוכנן להיות יעיל וחסכוני. בין השאר, השפכים התעשייתיים יעברו טיפול מקדים עד שיגיעו לאיכות הנדרשת להזרמה למערכת הביוב העירונית. כמו כן, מתקן שטיפת הקרונות ימחזר כ-80% מהמים לצורך שימוש חוזר במערכת השטיפה.

פסולת מוצקה: הטיפול בפסולת מוצקה ייעשה בהתאם לסוג הפסולת. אריזות לחלקי חילוף ופסולת שמקורה באזור התפעולי יועברו למתקנים ייעודיים והאשפה המשרדית והביתית תועבר לאתר פינוי הפסולת הביתית של העיר פתח תקווה.

התכנון הסביבתי ותכניות הבנייה הירוקה של הדיפו מבוצעים באמצעות צוותי תכנון מהמובילים בארץ בתחומם, בשילוב עם צוותים בינלאומיים - במטרה ליצור מתחם ידידותי לסביבה, עבור אלו השוהים בו ולתושבים בקרבת מקום.

ממזגים סביבה, תחבורה וקהילה: הולכים, רוכבים ונוסעים ברכבת

הרכבת הקלה היא מערכת תחבורה עירונית המאופיינת, בין היתר, בקרבה למוקדי פעילות שונים תוך שימוש במספר גבוה של תחנות. באופן זה, ובמטרה לשמר ולהעצים את המרקם העירוני, תוואי הרכבת מתוכנן באופן שיאפשר קירבה בין נקודות המוצא ויעדי הנוסעים לבין תחנות הרכבת.

דרכי הגישה העיקריות אל תחנות הרכבת הקלה יהיו באמצעות הליכה ו/או רכיבה על אופניים. על פי התחזיות, קרוב למחצית מהנוסעים ברכבת הקלה יגיעו או יעזבו את התחנות באופן רגלי. שיעור זה צפוי לעלות ככל שמספר רב יותר של קווי שירות ייכנסו לפעילות עם הגידול במספר התחנות.

בסביבת התחנה עצמה, העדיפות התכנונית הראשונה ניתנת לתנועת הולכי רגל. בין השאר, מושם דגש על הקמת מדרכות רחבות באזורי התחנה ולאורך צירי הרכבת, וכן על קיבולת גבוהה של התחנות והרציפים. בנת"ע אף נערכו בדיקות סימולציה של תנועת הולכי רגל בתוך התחנות התת-קרקעיות, במטרה להגיע לתכנון מיטבי.

כאמור, דגש רב מושם גם על האופניים כאמצעי גישה ויציאה משמעותי אל ומתחנות הרכבת הקלה. נת"ע מיישמת את תקן החניה לאופניים, אשר לפיו יוקצה מקום חניה לאופניים על כל 20 נוסעים המגיעים לתחנה. כמו כן, נת"ע משתפת פעולה עם מערכת תל-אופן.

נוסף על כל אלו, במסגרת חידוש הרחוב, תכנון המתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים) כולל סלילת שבילי אופניים לאורך הצירים העיקריים שבהם עוברים קווי הרכבת הקלה, כגון ציר ז'בוטינסקי, רחוב אלוף שדה ורחוב הר ציון. במסגרת התכנון, בוחנת נת"ע פתרונות אבטחה לחניית אופניים ליד תחנות הרכבת, על מנת שרוכבי האופניים יוכלו להשאיר את אופניהם נעולים בבטחה.

 

ירוק בעיר, ירוק בעיניים: חזון העצים

חלק ניכר מפיתוח השטח בתוואי הרכבת הקלה נעשה מתחת לפני הקרקע. באזורי הפיתוח מעל הקרקע, דוגלת נת"ע בראייה מערכתית השמה דגש על פיתוח בר-קיימא ועל שיפור איכות החיים של הקהילות שאותן היא משרתת. באופן טבעי, לעצים תפקיד חשוב ואף מכריע בחזון זה:

1. חוויה אסתטית – עצים "מרככים" את קווי הרחוב הקשיחים ותורמים לקשר בין האדם לסביבתו העירונית.

2. העצים משמשים להצללה ומפחיתים את הטמפרטורה בסביבתם בכ-2-5 מעלות צלזיוס. הם אף מצמצמים את השפעת הרוחות בחורף.

3. עצים מייצרים אזורי הליכה נעימים יותר למעבר או לשהייה ותורמים למיסוך ולצמצום רעש.

4. הבחינה הסוציולוגית – מחקרים בינלאומיים הוכיחו כי עצים תורמים לבריאות הפיזית והפסיכולוגית של בני האדם. כך למשל, התגלה כי דיירים המתגוררים בבניינים המוקפים בעצים יצרו קשרים הדוקים יותר עם שכניהם, דיווחו על תחושת קהילתיות חזקה יותר ועל תחושת ביטחון גדולה יותר מאשר בקרב מי שמתגוררים במבנים שאינם סמוכים לעצים.  

5. עצים מסייעים  להפחתת המתח ולהורדת מהירות הנסיעה הממוצעת של נהגים.

6. באזורים עם עצים נרשמה רמת פשיעה נמוכה יותר, פחות ונדליזם, גרפיטי, השלכת אשפה ואף אלימות.

7. השפעה סביבתית -   העצים מורידים את רמת זיהום האוויר וגזי חממה על ידי קליטת פחמן דו-חמצני (CO2). הם אף משפרים את איכות מי התהום על ידי מניעת זיהומים בקרקע  ויכולים למזער תופעות של סחף קרקע ובכך לצמצם את תופעת ההצפות. צמרות העצים סופגות מי גשמים ומצמצמות את כמות המים המגיעה לשטחים המרוצפים, ובכך פוחתת כמות המים שיש לנקז מהרחוב. כל אלו תורמים הן לבריאות תושבי הערים והן לחסכון באנרגיה.

8. האפקט הכלכלי – בנוסף לחסכון באנרגיה ולחסכון בעלויות הבריאות והתחזוקה - לעצים יתרון כלכלי נוסף, אשר בא לידי ביטוי בעליית ערכי הנכסים שבקרבתם.

9. הבחינה התרבותית וההיסטורית – העצים מהווים נדבך חשוב של חזון ההתיישבות היהודית.

10. נת"ע גיבשה הנחיות תכנון המביאות לידי ביטוי את חזון הרחוב הירוק ומפרטות את הנקודות שיש לקחת בחשבון בעת עיצוב תחנות הרכבת, וכן דגשים לשימושי קרקע תנאי הסביבה, הולכי רגל ומוקדי עניין. המתכננים נדרשים ליצור דיוקן עתידי של המרחב העירוני, הכולל נטיעת עצים.

ככל הניתן, נעשה מאמץ לשמר או לטעת מחדש את העצים הקיימים - שלחלקם ערך היסטורי ותרבותי וככאלו, מהווים חלק בלתי נפרד מהרחוב והעיר. נוסף על כך, במהלך העבודות יינטעו במטרופולין כ-10,000 עצים חדשים.

בתכנון המחודש של הרחוב משמשים העצים, בנוסף על  יתרונותיהם הרבים, לחלוקת המרחב העירוני שבו תעבור הרכבת. התוצאה: "רצועות" בעלות שימושים שונים כגון רכיבת אופניים, הליכה רגלית, מסחר ופינות פנאי. בכך בא לידי ביטוי ייחוד נוסף של פרויקט הרכבת הקלה: ניצול התשתיות החדשות לטובת התחדשות עירונית אקולוגית.

 

מחויבות להקטנת טביעת הרגל הפחמנית

טביעת רגל פחמנית מהווה מונח בינלאומי מוסכם המשקף את שיעור פליטות גזי החממה התורמים להתחממות גלובלית. הוא נוצר במהלך מחזור חייו של אדם,  מוצר, אירוע, חברה, או מדינה. נת"ע בחרה לבחון את מידת פליטות גזי החממה הנפלטים במסגרת פעילותה כבר בשלב תכנון הקו הראשון ותחילת ביצועו, מתוך מחויבות לתושבי גוש דן ואזרחי מדינת ישראל ובמטרה לתרום תרומה של ממש להפחתת הפגיעה בסביבה למעננו ולמען הדורות הבאים.

 

אינדקס מונחים

התכנון והביצוע של קווי הרכבת הקלה מלווים בהכנה של תסקירי השפעה על הסביבה עבור כל קו של הרכבת, ובמסמכים סביבתיים עבור ההיתרים והרשאות ההקמה בכל מקטע בכל קו. עשייה נרחבת זו חייבה התייחסות מקצועית בנושא פיתוח בר-קיימא ואיכות סביבה בנ.ת.ע והעסקה של מיטב היועצים הסביבתיים מהארץ ומחו"ל.

תסקיר השפעה על הסביבה – מסמך המהווה חלק מפעילות תכנון ובנייה. מטרתו לשלב היבטים סביבתיים בהליך קבלת ההחלטות במוסדות התכנון והבנייה. באמצעות ביצוע התסקיר, נת"ע בוחנת חלופות מיקום וחלופות בתכנון הפרויקט, בוחרת את האמצעים המיטביים למניעת מפגעים וסיכונים ולמזעור הפגיעה הנופית בתוואי קווי הרכבת. התסקירים נערכים על-פי הנחיות שמכתיב המשרד להגנת הסביבה, מאושרות על ידי ועדות התכנון ונבדקות על ידו. התסקיר כולל פרטים אודות ההשפעות הסביבתיות במספר תחומים: מים ושפכים, איכות אוויר, חומרים מסוכנים, רעש, קרינה ופסולת מוצקה. מטרת התסקיר הינה מציאת חלופה אידיאלית בתכנון מבחינה סביבתית.

נספח סביבתי למניעת מפגעים בעת ההקמה – מסמך הכולל תיאור הסביבה שבה יתבצעו העבודות, תיאור תהליך העבודה בשלב ההקמה וההשפעות הסביבתיות – כולל  השפעות של רעש, רעידות, זיהום מי תהום, טיפול בעודפי עפר וכן מתן הנחיות קפדניות לקבלנים - למניעת מטרדים בעת ביצוע העבודות.

פרק ההנחיות וההוראות הסביבתיות בנספח מהווה חלק בלתי נפרד ממנו, וכן הוראות מחייבות להרשאה/היתר לעבודה.

"קופסה" – הקמת תחנה תת-קרקעית מחולקת לשני שלבים. שלב הקמת "קופסה" ושלב הקמת פנים התחנה. שלב הקמת ה"קופסה" כולל את כל עבודות החפירה והדיפון לצורך הקמת התחנה, לרבות יצירת הכניסות ופתחי האוורור. אזור ה"קופסה" הוא בעל פעילות מרובה ומהווה אזור המחייב תכנון סביבתי פרטני.

רכבת קלה, רק"ל (LRT) -  אמצעי מתע"ן הנע על מסילה באמצעות הנעה חשמלית, בזכות דרך מופרדת, בעל קיבולת נוסעים גבוהה יחסית, רצפה נמוכה המאפשרת נגישות לבעלי מוגבלויות ואפשרות להנחיה. הרכבת הקלה מונעת באמצעות מנוע ידידותי לסביבה וכוללת מערכות תומכות (בקרה, העדפה, מידע, כרטוס אוטומטי ועוד).

מרכז תפעול ותחזוקה, מת"ת ("דיפו") - מתקן לפעולות תחזוקה ותפעול של צי הרכבות. הפעילויות היכולות להתבצע בו: חניית כלי רכב, טיפולים תקופתיים, תיקון תקלות, פעילות מנהלתית, מרכז בקרה ועוד.

מתע"ן - מערכת תחבורה עתירת נוסעים. מערכת תחבורה ציבורית הפועלת באזורים עירוניים צפופים, המספקת קיבולת הסעה מוגברת באמצעות רכבת עירונית ורכבת קלה.

קו תח"צ (תחבורה ציבורית) - מתאר את תפעול השירות לאורך תוואי מסוים. מוגדר בין נקודת מוצא לנקודת יעד.                                                         

 

מקשיבים לכם

חייגו 4575* או

אולי יעניין אותך גם...

נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ היא החברה האחראית על תכנון והקמת מערכת...
מורכבות הפרויקט ואורך זמן הביצוע מחייבים בתמיכת הציבור (תושבים סוחרים...
הרכבת הקלה היא נדבך מרכזי במערך התחבורה של ישראל בכלל, ושל מטרופולין תל-...